החלטה בתיק ב"ל 44509-06-11

1.         לפנינו בקשת ב"כ הנתבע למינוי מומחה אחר/נוסף בתיק שלפנינו.

ההנמקה לבקשה הינה שהמומחה ביסס את חוות דעתו על עובדות החורגות מהתשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין.

הנתבע טוען, כי במסגרת התשתית העובדתית בתיק זה, קבע בית הדין שהתובע עבד כנהג טיולית ונסע על גבי דרכי עפר משובשות לצורך הבאת חיילים מיחידות קרביות לשטחי האימונים, וכן לצורך הבאת מטיילים לתחילת מסלולי טיולים, וזאת במשך שעתיים עד ארבע שעות ליום בשנים 1998-2003, ובמשך כשעתיים ביום בשנים 2003-2010.

המומחה ד"ר דויד יפה חיווה דעתו, כי התובע נחשף לויברציות ובתשובתיו לשאלות ההבהרה, ציין כי התובע בהיותו נהג שנים רבות, היה חשוף במסגרת עבודתו לויברציות כל גופיות, אשר בגינן יש קשר סיבתי בין עבודתו לבין כאבי הגב מהם הוא סובל.

לטענת הנתבע, התשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין, אין בה כדי להצביע על ויברציות כל גופיות.

2.         הבקשה הועברה לתגובת התובע, והתובע  הביע התנגדותו למינוי מומחה אחר/נוסף.

התובע בתגובתו ציין, כי המומחה הפנה לספרות רפואית העוסקת בנהגים מקצועיים, וכי קבע, שהתובע שייך לקבוצה זו ועל כן, יש השפעה לעבודתו על כאבי הגב, כאשר קיימת חשיפה לויברציות.

התובע ציין, כי מחוות דעתו של המומחה ומתשובתיו לשאלות ההבהרה עולה, שהמומחה סבור שנהיגה בדרכי עפר משובשות גורמת לנהג לקפיצות הגורמות לויברציות המתפשטות בגוף כולו.

התובע טוען, כי קביעה זו הינה בתחום מומחיות המומחה, ואינה חורגת מהתשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין. 

3.         מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים -

יועצים רפואים (הנחיות הנשיא מ-13.4.10), כדלקמן:

"... ככלל, עד בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת  פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם ...".

גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף וענין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.

ככלל, מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ' 109).

לענין מינוי מומחה נוסף עיין גם בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י נו' (4) 673.

בפסק דין זה נקבע, כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין, הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת.